למי שלא יודע, אני בא ממשפחה שאוהבת ונושמת כדורסל. אוהדים שרופים של הפועל ירושלים וחובבי כדורסל מושבעים.
יום אחד אני יושב בסלון עם יונתן , מזפזפ בטלוויזיה ועוצר באחד הערוצים שבו משודר משחק של הפועל. אני רגיל שבד"כ , במצבים כאלה יונתן מתפזר ומתחיל להסתובב בחלל החדר ואני נכנס לתפקיד המשגיח.
באורח פלא, אני פתאום קולט שמתרחשת תופעה מרגשת ומשמחת מאוד עבורי. יונתן פשוט יושב על הספה וצופה איתי במשחק! למי שלא מבין, יש בערך 4 תוכניות בכל העולם שהילד מסכים לראות ומצליחות לזכות בתשומת לבו. אני זוכר את התמיהה וההלם החיובי באותם רגעים, האם זה יכול להיות?! האם יונתן אוהב כדורסל? אם הוא באמת אוהב כדורסל, זו התגלית השמחה ביותר בחיי.
קפצתי על החצי הזדמנות ורשמתי את יונתן לחוג כדורסל. ההתחלה הייתה קשה מאוד, אבל אט אט בסיוע צוות האימון המקסים ופריצות דרך קטנטנות צפיתי בהתקדמות המדהימה של יונתן וחבריו שכבר יודעים למסור,לזרוק, לרוץ ולתפוס. הילדים הגיבורים שלנו מוכיחים שאם באמת לא תפסיק להאמין, הדברים בסופו של דבר יקרו.
לראות את הילד שלך משחק כל ספורט שהוא, זו תמיד חוויה נעימה וכיפית שמלווה בגאווה מסויימת. אני לא יכול להסביר את התחושה העילאית של צפייה ביונתן וחבריו לקבוצה מוסרים כדור , עושים מתיחות ואף זורקים לסל. פעולות אלו אולי נשמעות מאוד פשוטות, אך בעבור הילדים הללו מדובר בפעילות ממש לא רגילה שמצריכה ריכוז וקשב רב.
הרבה פעמים אומרים שהדבר החשוב ביותר בספורט, בעיקר כאשר מדובר על ילדים הוא לא התוצאה, אלא הדרך. במקרה של הקבוצה המיוחדת של יונתן האמרה מקבלת משנה תוקף. לראות את הילדים המדהימים והעוצמתים הללו משתפים פעולה לאורך כמעט שעה עם צוות המאמנים המסור, זו חוויה מרגשת במיוחד בעבור כל ההורים והקרובים.
אנחנו,"קהילת ההורים" שיודעים כמה קשה לעיתים יכולה להיות ההתמודדות עם האנרגיה הבלתי סופית של הילדים המיוחדים שלנו, מוקירים , אוהבים ומלאי סיפוק מהעבודה הנהדרת שצוות האימון עושה עמם. כל מסירה, כדרור או אפילו ריצה, היא פעולה לא מובנת מאליה ומרגשת במיוחד. צפייה בחברים של יונתן וביונתן מתאמנים ומשחקים כדורסל ממלאת לי את המצברים כל פעם מחדש.
הכדורסל לא רק גרם לכולנו להתרגש מחדש כל פעם שיונתן וחבריו מתאמנים, אלא גם מנפק עבורנו רגעים מיוחדים משמעותים ומרגשים. כאשר יונתן בסלון, הוא תמיד בתנועה. רץ , קופץ, משחק, והיד עוד נטויה. באורח פלא , ברגעים שעבורי הם קסומים במיוחד ואיש שלא נמצא בסיטואציה דומה יכול להבין את משמעותם המיוחדת, יונתן מתיישב וצופה ביחד איתי במשחקים של הפועל ירושלים בכדורסל! לראות אותו צופה בכל כך הרבה רוגע ושלווה במשחקיה של קבוצתי האהובה, זו בהחלט סיבה להתרגשות שיא והמון המון נחת.
אפשר להגיד שהכדורסל העניק לי המון מתנות ורגעים מרגשים בחיים, אך החיבור של יונתן למשחק הוא המתנה הגדולה ביותר בעולם, מבחינתי, זו האליפות האמיתית, כל השאר באמת קוסקוס.
יונתן לימד את כולנו מהי אהבה אינסופית באמת. כמות האהבה שאנחנו נותנים לילד הזה ומקבלים ממנו בחזרה, היא המשמעות האמיתית של החיים ואנחנו חייבים לו תודה ענקית.